<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ד ח"א</h1>
<h2>דף כט:</h2>
הודאה בפני עדים וקנו מיניה כותבין בלא רשותו ואם לאו אפי' אמ' אתם עדי אין כותבי' בלא רשותו ואפילו שיהו המטלטלין בעין אבל בקרקע אפילו לא קנו כותבין סנהדרין ועוד פשוט הודאה בפני עדים וצריך לומר כתובו וכו'. ואם אמר כתובו וכתבו יש לה דין מלוה בשטר הילכך אם כתו' בה ואמר לנו כתובו וחתמו בודאי אמר כתבו ואם אין כתוב כך יש לה דין מלוה על פה כי כל זמן שכתבו בלא רשותו השטר בטל ויכול לומר פרעתי והא דאמרינן דהודאה בפני שנים לאו דוקא שניהם יחד אלא אפילו זה אחר זה כך כתב הרשב"א בתשובה. הודאה שלא כתו' בה ואמרו לנו כתבו וחתמו ותנו לפלוני אפילו שאין בה קנין מועלת סנהדרין ועוד תמצא בדיני הודאה בטוען ונטען או דיני עדות ח"ב ומוכח משם דוקא הסופרים הבקיאי' שלא יכתבו זולתי אם יאמר המודה תנו אבל סופרים סתם שלנו נראה שאינה מועלת זולתי אם כתבו בה כתבו וחתמו ותנו לפלוני. כל מקום שכתבתי אין כותבין אם כתב אין לו דין שטר כלל כן כתבו גדולי המורים ובמתנת בריא תמצאנו בדין זכו שדה זה לפלוני. תשובה לרבינו האיי ז"ל מאן דמקבל למכתב שטר' בכל לישנ' דזכות' אף על גב(י) דלא ידע ספר' לאחזוקי כראוי כיון דכתי' ביה ואחריו' שטרא דנן קבילית עלי כחומר כל שטרות דנהיגין בישראל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי קאי לכל כללי בתחלת עניינ' אבל תנאין כגון נאמנות בהלואה או בטול מודעי במתנה לא מחשבינן עד דמפרשי ע"כ.
